זה הפאשיזם הכי אמיתי שיש. זאת אומרת, אתה טוען שקיים גזע של יזמים (הם נולדים עם גנים של יזם) וקיים גזע של עבדים.

אני טוען (ולא רק במילים) שכל אדם יכול להיות יזם.

זה לא קשה יותר מאשר ללמוד לרכב על אופניים. אם מישהו אחר יכול, גם אתה תוכל. כמובן, יש אנשים שיספיק להם גם חודש כדי להקים את העסק משלהם ויש אנשים שיצטרכו בשביל זה חצי שנה - כל אחד והקצב שלו, אבל מה שבטוח, כל אחד יכול לעשות זאת.

ברור שכרגע אין לך ניסיון. אבל איך ומתי הוא יופיע אצלך? מחר או בעוד שנה?

איפה ההיגיון? תחשוב על מה שאתה מדבר! איך יופיע אצלך הניסיון אם לא תתחיל לפעול?

כבר דיברתי על זה במכינה. לא צריך משרד. וגם אין צורך בינתיים בעובדים. כמו גם הרבה דברים אחרים שמוסיפים לך הוצאות. לפני הכול, אתה חייב ליצור הכנסות ורק אז אתה יכול להרשות לעצמך הוצאות.

בהתחלה אתה לא צריך את זה. וכאשר תזדקק לזה, רואה החשבון שלך יעשה את זה תוך מספר ימים.

בשביל מה אתה צריך משקיע אם אפשר להסתדר בלי הון התחלתי?!

תמשיך לעבוד. לא צריך להתפטר. אני אלמד אותך כיצד להקים עסק במקביל, מבלי להתפטר מהעבודה. תוכל לעזוב את העבודה כאשר ההכנסות מהעסק שלך יהיו גבוהות יותר מהמשכורת שלך.

תגיד תודה למדינה ולעורכי הדין שהצליחו לשגע כל כך את השכל עד ש-99% מהאנשים אשר פותחים עסק פרטי חושבים שהדבר העיקרי הוא להכיר את החוקים המשפטיים ואת המיסים.

אל תפחד. בחברה שלך יהיו לכל היותר שני סוגים של חוזים. ראשית, אלפי אנשים עסקו בזה לפניך ואתה לא עושה משהו חדש. וזה אומר שקיימים חוזים טיפוסיים שאתה יכול למצוא בקלות.

שנית, לאחר שתיתקל בזה מספר פעמים אתה תבין מה צריך לשנות בחוזה כדי שהבעיות האלה לא יופיעו שוב. בפעילות היזמית חשוב מה אתה תעשה וכתוצאה ממה יגיעו ההכנסות שלך, ולא כיצד תכתוב את זה בחוזה.

ידוע שהאדם הוא יצור לא מושלם, לכן אני זקוק לשותף שישלים אותי. נכון? אז קודם כל, תקבל בתור עובדה שאתה מושלם ושאתה תסתדר עם הכול ללא עזרת אחרים.

שנית, נוכחות של שותפים מפריעה לקבלת החלטות.

ושלישית... הסיבה העיקרית לחיפוש שותף היא הרצון לחלק את האחריות ולדחות את המעשים. במקום לחפש שותף, תלמד לקבל החלטות עצמאיות ולקחת את כל האחריות על הביצוע שלהן על עצמך. בהתחלה זה לא יהיה רגיל, אך עם הזמן אתה תבין שזו הדרך הנכונה היחידה שבה יכול ללכת יזם.

אתה משווה עבודה טובה (מקום חם) לעסק רע (לעבוד 16 שעות ביממה, בעיות והכנסות נמוכות).

ואם אני אשווה עבודה רעה (קשה, מלוכלכת, שכר נמוך) לעסק טוב (שלא דורש תשומת לב, עובד כמו שעון ומביא הרבה רווחים)?

המחשבה ברורה? בוא נשווה באופן הוגן – עבודה רעה לעסק רע, עבודה טובה לעסק טוב.

כן, מספר החודשים הראשונים לא יהיו קלים, עד שאתה תסדר הכול ותבין הכול. אבל עוד יותר קשה להבין בגיל 60 שהפנסיה שלך לא מספיקה לאוכל, וההישג הכי גדול שלך – הוא שזרע שנקרא על שמך השיג ראשון את הביצית.

אז למה אתה קורא את הטקסט הזה? פשוט כדי לבדר את עצמך? אתה הרי גם ככה לא מתכוון לעשות יותר כלום או להחליף משהו בחיים שלך?

בקיצור, או שאתה מעכשיו מפסיק להצדיק את חוסר המעש שלך על ידי הגיל שלך, או שכבר עכשיו אתה מפסיק לקרוא. זה לא המקום לבידור פנסיונרים שנכנעו.

טוב. תבוא מאוחר יותר, כאשר תבזבז 10-5 שנים נוספות מהחיים שלך.

אולי עד אז תופיע אצלך סיבה "רצינית" נוספת שבגללה לא תוכל להקים עסק ותוכל לדחות את הפעולות שלך ל-5 שנים נוספות.

אף אחד לא נולד עם קשרים – את הקשרים יוצרים.

אפילו אם היו לך קשרים, היית צריך לחדש אותם כל הזמן מפני שאנשים לא יושבים באותו המקום – מפטרים מישהו, מעבירים תפקיד, מישהו עובר לגור במקום אחר, מתקדם הלאה וכך הלאה. צריך ליצור קשרים ולחדש אותם באופן קבוע.

אנשים כמוך. אני לא מתכוון לשנות את כל העולם. לאנשים יש זכות בחירה, מישהו ירצה להישאר עבד ומישהו ירצה להפוך ליזם. השאלה היא מי אתה רוצה להיות?

תגיד, מה אשם בכך שיש לך מעט כסף – השכל שלך או הנסיבות החיצוניות? (המצב בשוק, חוסר בלקוחות, ממשלה גרועה, מיסים גבוהים וכך הלאה).

אם בחרת באפשרות השנייה – אז אין לך מה לפנות אלי. אני לא עוסק בשינוי נסיבות חיצוניות.

ראשית, זה לא אני שמתרוצץ אחרי משקיעים ותומכים שונים, אלא אתה. זה אומר שאתה בכל זאת זקוק לכסף. אז לא צריך לשקר לעצמך.

שנית, תתאר לעצמך אדם ששרירי הידיים והחזה שלו מפותחים מאוד אבל הרגליים והבטן חלשים ורפויים. תיארת לעצמך? מה אפשר לומר על האדם הזה? הוא מפגר.

אדם צריך להיות מפותח באופן הרמוני! האם צייר מפותח באופן הרמוני? ומתכנת? יש להם הרי בעיות קבועות עם בריאות, עם נשים ועם כסף. זה לא נורמאלי! כדי לחיות חיים שלמים צריך להתפתח באופן הרמוני בכל התחומים בו זמנית.

כאשר מיליונר מחלק את הכסף שלו ומדבר על כך שלכסף אין משמעות בעולם הזה, אני נוטה להאמין לו. היה לו כסף והייתה לו האפשרות לבדוק מה הכסף שווה.

כאשר אומר את זה אדם שלא שילם לעולם חשבון במסעדה יקרה, לא ראה איך מסתכלות עליו נשים יפות כאשר הוא נוסע במכונית יוקרתית ולא חווה את השליטה של הכסף על אנשים, אני לא מאמין לו. תנסה שקודם יהיה לך כסף, ואחר כך תוותר עליו, אם תוכל.

אפשר לוותר על מה שיש לך. אי אפשר לוותר על מה שאין לך. אפשר ליצור רושם מול אנשים אחרים, שאתה לא רוצה את מה שלא נגיש לך. אבל למה לשקר לעצמך?! לשקר לעצמך זו הדרך הקצרה ביותר כדי להפוך למפסידן. מפסידן – הוא אדם אשר מסתפק במה שנגיש ומציג זאת בתור הרצוי.

אם אתה באמת כל כך חכם, אז תאמץ את השכל שלך ותמציא בבקשה עוד מספר רעיונות כיצד לממש את הרעיונות שלך בחיים. עד שלא תעשה זאת, תמיד יהיה ספק רב שהרעיונות שהמצאת הם גאוניים...

לאנשים יש אשליה שהם יודעים כבר הכול על עסקים. למעשה, הם לא יודעים כלום.

כיצד לבדוק את זה? פשוט מאוד – תקום בבקשה מהכיסא ותסתכל מהחלון. האם הקדילאק שלך חונה שם? לא? זה אומר שאתה לא מבין כלום בעסקים (אם מבחינתך קדילאק לא מהווה מדד להצלחה בעסקים, תמצא לך מדד דומה שהוא שווה ערך לזה).

ולא יעזור אפילו שיש לך שני תארים ועבודת דוקטורט בכלכלה, ובנוסף לכך גם "ניסיון" בעסקים. עובדות - זה מה שקובע.

לפני שנתיים רבים אמרו – בשביל מה אני צריך עסק? גם ככה הכול בסדר אצלי. עכשיו רבים אומרים: איזה עסק – יש הרי משבר בשוק!

המשבר משחק תפקיד מטהר – היפטרות מכל דבר חלש ולא יעיל. מי שהתייאש – הוא לא יזם. מי שמתלונן ומדבר על המשבר – הוא יזם מזויף.

יזמים אמיתיים עושים בכל עת את אותו הדבר – מחפשים הזדמנויות ומממשים אותן. כמובן, לכולם יש רגעים של ייאוש וספקות – אבל אדם חזק נפשית תמיד יתגבר על רגעי החולשה האלה. והוא שוב ילך קדימה.

עד שאתה מחכה למשבר הבא, אצלנו באמת משבר: צריך לשתות יין מאוד ישן, לאכול גבינה עם עובש ולנסוע במכונית בלי גג :-)

אתה רוצה להגיד שבישראל אין יזמים מצליחים?

גם בישראל וגם בארצות אחרות מתרחש אותו הדבר – יש המון אידיוטים חסרי ישע ויש יזמים שפועלים ולא מחכים לניסים.

אם אתה לא תשקיע כסף, אז זה לא יהיה סיכון. לא צריך לקחת הלוואות וליצור הוצאות כדי לרעוד אחר כך בכל חודש בכל ביקור בבנק.

תזכור, עסק הוא כמו משחק שחמט, ולא רולטה. הכול תלוי ביכולת, ולא במקריות.

מי שאומר משפט כזה פשוט לא יוזם כלום ולכן אין לו כשלונות.

אנשים "מצליחים" מהסוג הזה מתבוננים בסלחנות על אלה שיוזמים: "כן, זה לא הצליח לו, כאן הוא נכשל. אני הרי הרבה יותר חכם ממנו, אין לי בכלל טעויות. ואם כבר קורה משהו, אז תמיד מישהו מלמעלה אשם, או קרובי המשפחה. אני הרי לא מקבל אף החלטה בחוכמה בעצמי ולכן אני אף פעם לא נושא באחריות. אני תמיד מבקש עצה (או מקבל הוראות מהמנהל) ואם משהו לא בסדר, תמיד אפשר להפיל את האחריות!"

אי אפשר להתכונן להקמת עסק ואין צורך בהכנה.

עם אותה ההצלחה אפשר להתכונן ביבשה לקראת לימודי שחיה או ללמוד באופן תיאורטי את העקרונות לרכיבה על אופניים.

אף תיאוריה והכנה לא יעזרו כאן. דרושה רק התנסות, התנסות ועוד התנסות יומיומית.

אדם אשר למד חמש ויותר שנים באוניברסיטה הוא חסר ישע בפועל במאבק התחרותי נגד אדם שיש לו ניסיון אמיתי כלשהו בעסקים.

חשוב לא לדעת, אלא לעשות!

אז מה? אף יזם לא יודע הכול. הוא יוצר את ההחלטה על פי הנדרש.

דרך אגב, זה מה שמבדיל אותו מהעבדים והמומחים. מומחים עובדים על פי ספרים ואם משהו לא מסתדר כמו שכתוב בספרים, הם נכנסים לדיכאון עמוק וקהות חושים. ואילו היזם לא חי על פי ספרים, הוא מוצא ויוצר פתרונות אשר נחוצים לו דווקא ברגע זה.

זה אומר שיש לך דברים יותר חשובים מאשר החיים האישיים שלך. תחכה לנס, כאשר הכול ישתנה בעצמו ויהיה לך זמן. אולי הזמן הזה יופיע כאשר תצא לפנסיה. תחכה, תחכה...

אם יש תחרות – זה טוב. זה אומר שהעסק שלך יהיה נדרש.

אבל אם תחקה את מה שאחרים עושים, כמובן, ירמסו אותך. יש מלא דרכים לעקוף את המתחרים, ואתה לא הראשון שנתקל בסוגיה זו.

כל הכבוד שאתה מודה בזה! זה יותר הוגן מאשר להמציא תירוצים.

לא צריך להילחם נגד הפחד. שהפחד יישאר ואתה תפעל בכל מקרה. גם אנשים אמיצים מפחדים, אבל הפחד לא עוצר אותם מלפעול.

קיימים 2 סוגים של פחד:

1. אתה מפחד מכשלונות ומביקורת. הדעה של אנשים אחרים מעניינת אותך. ומה הם יגידו?!

2. אתה מפחד מכל דבר חדש. הנחלה של דברים חדשים משנה חיים של אנשים. ואנשים מפחדים משינויים. מכל שינוי. אפילו שינוי לטובה.

צריך לסלק את הפחד שלך, והפחד נעלם רק כאשר אתה מתחיל לפעול, ואתה מתחיל לפעול באמת כאשר אתה תסלק את האגו שלך.