ממש "נחמד" לקבל "עצות" של אנשים שבעצמם לא השיגו דבר בחיים - עבדים שכירים עניים שיושבים על הספות ומחלקים את העצות שלהם על ימין ועל שמאל.

הדעה שלך לא מעניינת אותי. בכלל. שמור את הדעות ואת העצות שלך לעצמך ותיישם אותן בחיים שלך. רוצה עצה ממני? תתחיל מכך שתעזור קודם כל לעצמך.

אני שונה מאנשים אחרים בכך שאני מדבר בקול רם על מה שהם חושבים בשקט (ואפילו מפחדים לחשוב). אני מדבר על האמת בלי ליפות את המציאות, וזה בדיוק מה שמפריע לך. אתה לא רוצה לדעת את האמת.

תנסה בבקשה להבין רעיון פשוט מאוד: אני לא חייב לך כלום. אני לא מחזיק אותך כאן בכוח. אם מפריעה לך האמת - מצא לעצמך אנשים "עדינים" ותקרא את הטקסטים שלהם. הם ילטפו את האגו שלך ויגידו לך את מה שאתה רוצה לשמוע ולא את מה שאתה מהווה באמת.

אתה לא מרוצה ממשהו? אתה לא אוהב את מה שאני כותב? אז תפסיק לקרוא ולסבול :) תסיר את המייל שלך מרשימת התפוצה שלי וסגור את האתר. זה הכל. תאמין לי, אני ממש לא אפגע מזה :)

יש אנשים סוטים אכפתיים, אשר "דואגים" לי ואוהבים לשלוח לי רשימה של טעויות ושגיאות כתיב שמצאו באתרים שלי. אחר כך הם מצפים להכרת תודה ממני. להם אני עונה: "שגיאות כתיב - זה כל מה שמצאת בטקסטים שלי? הרי בטקסט שקראת הייתה משמעות, היו רעיונות כלשהם וכו'. האם שמת לזה לב בכלל? או שהטעויות זה הדבר היחיד שמשך את תשומת הלב שלך?"

אדריכל אחד בנה בניין עצום ובזבז על בנייתו מספר שנות חיים.

איש ביקורתי הסתכל על הבניין ואמר לאדריכל:


אדם אשר לא רואה כלום מלבד זכוכיות שבורות - אפס, הוא מקנא באנשים שעושים משהו. כל מה שאנשים כאלה מסוגלים לעשות - זה להעביר ביקורת על עבודה של מישהו אחר. כי אין להם שום דבר משלהם.

אנשים שאוהבים לחפש שגיאות וטעויות (ולא רואים את העיקר) הם אנשים קטנים. אפילו בטקסט הכי מושלם הם יחפשו רק שגיאות וטעויות.

אז מה לעשות? לא לשים לב לטעויות ולשגיאות כתיב? כן לשים לב, אבל באופן מודע לא לתת לזה חשיבות כה רבה. התוכן עצמו והשינוי שהוא מחולל בך - זה מה שבאמת חשוב.

העסק שלי לא בנוי כדי למשוך לקוחות. העסק שלי בנוי כדי לספר על האמת ולהעיר אנשים מהחיים המתים שלהם. אני כבר מזמן לא מחפש לקוחות ולא רודף אחריהם.

במקום לגשת ישר לעניין, הרבה אנשים מיוחדים מתחילים לכתוב את "מגילת האסתר" שלהם על גבי 3 עמודים. משום מה הם חושבים שזה צריך לעניין אותי. אז ככה - זה לא מעניין אותי. אני לא אוהב מכתבים ארוכים ולכן לא קורא מעבר ל-3 שורות ראשונות. תלמד בבקשה לבטא את עצמך ואת הרעיונות שלך באופן קצר וברור.

מצטער, אני לא עונה על שאלות סתמיות. אתה רוצה סתם כך לבזבז את הזמן שלי. בשביל מה? אתה תקרא את התשובה שלי ולא תעשה איתה כלום (כי שאלת סתם כך). אז למה לענות? לך אישית אולי לא חבל על הזמן שלך, אבל לי כן חבל.

למה אתה חושב שאני סתם ככה, בחינם, אבזבז עליך את הזמן שלי? בגלל שאחר כך, מתישהו תודה לי? לא, אתה לא תודה (במקרה הטוב תגיד תודה במילים, וגם זה בספק...) עברתי את החוויה הזאת כבר מאות פעמים.

אם אתה כבר היום, בלי שאנחנו מכירים אחד את השני, רוצה שאני אבזבז עליך את הזמן שלי, אז מה יהיה כאשר תכיר אותי קצת יותר?! אחר כך תרצה שאני אעבוד בשבילך בחינם (ועוד אהיה חייב לעשות זאת!)

אם הייתי עונה לכל אחד שרוצה את הזמן האישי שלי, אז הייתי יושב מול המחשב ועם עיניים אדומות (מרוב עבודה), הייתי עונה לעשרות ומאות מכתבים של אנשים מיוחדים. הקוראים היו שולחים אלי את הבעיות שלהם בעסקים, במשפחה, בעבודה ואני הייתי עונה להם במפורט, והם (כרגיל) היו מפקפקים בתשובות שלי, שואלים עוד ועוד שאלות, דוחים את העצות שלי, דורשים עוד משהו שהיה עוזר להם לפתור את הבעיות וכו'... במקרה הטוב - החיים שלי היו עלובים ומלאים בסיוטים!

כך שאני מצטער, כאן לא משרד למתן תרומות. הניסיון שלי הראה לא פעם אחת שאלה שלא רוצים לשלם - לא רוצים ללמוד. כמו כן, כל מה שבא בחינם - לא מעריכים.